הספר ראה אור ב-2017, כאשר הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן כיהן כיורש העצר של אבו דאבי וכסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים; כיום הוד מעלתו הוא נשיא איחוד האמירויות הערביות.
הסופר והחוקר האסטרטגי האמירתי ד"ר סאלם אל-כתבי פרסם ספר בשם «פח'ר אל-עורובה (גאוות הערביות): הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, המנהיג והאדם», העוסק בעמדותיו ובמדיניותו של הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, יורש העצר של אבו דאבי וסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים. הספר כולל מבוא, הקדמה, שבעה פרקים וסיכום. זוהי עבודה אקדמית מתועדת ושיטתית, הראשונה מסוגה בנושא: היא שופכת אור מחקרי על מדיניותו, עמדותיו ותפיסותיו של הוד מעלתו, וסוקרת בסגנון קולח וברוח לאומית מובהקת את ממדי עמדותיו ומדיניותו ואת תפקידן בשמירה על הביטחון והיציבות באזור.
הספר נפתח במבוא שבו מביא המחבר שורות שירה של הוד מעלתו השייח' מוחמד בן ראשד אאל מכתום, סגן הנשיא וראש ממשלת איחוד האמירויות ושליט דובאי, המתארות את דמותו של אחיו, הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן — שורות שהמחבר רואה בהן את הנשגב ביותר שנכתב על הוד מעלתו, והמבטאות את לאומיותו, אצילותו, אהבת המולדת שלו וזהותו הערבית.
הפרק הראשון מאיר את אסכולת האב המייסד, המנוח השייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן («זאיד של הטוב»), בתחומי השלטון וההנהגה, מתוך הנחה שאסכולה זו הניחה את היסודות לגאונות ההנהגה באיחוד האמירויות. הפרק טוען כי הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן הוא המשכו של המנוח השייח' זאיד ומבניה הבולטים והנאמנים ביותר של אסכולתו הנצחית: הוא ספג מן המייסד את תכונותיו הייחודיות בהנהגה, בפוליטיקה, בשלטון ובחוכמה, את קרבתו לעם ופתיחותו אליו, וכריזמה שאינה נובעת מן המעמד או מן הסמכויות החוקתיות אלא משכנוע העם, מאהבתו ומהסכמתו מרצון. הפרק מונה גם את הגורמים שסייעו להוד מעלתו לאמץ את עקרונות אסכולת זאיד ולגלם אותם בדיבור ובמעשה לאורך חייו.
בפרק השני, «שלבים מוקדמים בחייו של הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן», בוחן המחבר כיצד עיצבו שלבים אלה — התפקידים והאחריות שנשא, הערכים והרעיונות שספג והאישים שהשפיעו עליו — את אישיותו. הפרק מציין כי שלבים אלה היו עשירים בניסיון יקר ערך, שכן הוד מעלתו גדל בצלו של המנוח השייח' זאיד, שהיה אסכולה בפני עצמו ולקחיו עומדים בעינם לכל מי שרוצה ללמוד כיצד נבנות מדינות, מתקדמות ושומרות על הישגיהן, וחונך בידי אם יוצאת דופן בין המנהיגות בעולם, הוד מעלתה השייח'ה פאטמה בנת מובארכ, «אם האומה», על כל מה שהיא מגלמת של רצון עז, מנהיגות, אהבת המולדת, אנושיות, נתינה וראיית הנולד.
הפרק השלישי, «החזון האסטרטגי לביטחון הלאומי בהגותו של הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן», מסביר כי חזון זה נשען על שילוב של כישורים אישיים וניסיון אקדמי ומעשי שצבר הוד מעלתו לאורך חייו, כשבלבו הכוחות המזוינים — ומכאן מעמדו הבכיר של הביטחון הלאומי בהגותו המדינית. המחבר מדגיש כי הכוחות המזוינים של האמירויות הם בית הספר הראשון לפטריוטיות ובית היוצר של אנשים חזקים, שבו מתגלמות השייכות למולדת והנאמנות להנהגה ומתחזקת משמעות ההקרבה, וכן בית ספר לערכים חיוביים, לשילוב לאומי ולהכשרת מנהיגים המסוגלים לקבל החלטות אמיצות בשעות הקשות ביותר.
הפרק הרביעי, «עמודי התווך של פילוסופיית הפיתוח בהגותו של הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן», עוסק בתפקיד ההנהגה בפיתוח ובניהול יעיל של משאבי המדינה. המחבר רואה בהנהגה מפתח להבנת הפיתוח, בשל תפקידה לא רק בקביעת המדיניות והיעדים אלא גם בהקשבה לעם ובמענה מהיר לצרכיו. הפרק מציג את הוד מעלתו כמופת של הנהגה מעוררת השראה, בעלת חשיבה מודרנית על פיתוח וניסיון רב בעיצוב מדיניות, שנרכש בתפקידים פוליטיים, חקיקתיים, כלכליים וצבאיים רבים, שבאמצעותם גיבש חזון פיתוח מקיף ורב-שלבי לאיחוד האמירויות.
הפרק החמישי, «בונה העתיד», דן בתפקידו של הוד מעלתו בעיצוב עתידה של איחוד האמירויות ובאמונתו העמוקה במדע ובתכנון כיסודות הכרחיים לכל פיתוח מוצלח ולמעבר אל העתיד, בקצב התמורות הטכנולוגיות בעולם. הפרק מדגיש כי חזון העתיד של הוד מעלתו אינו נפרד מחזונו לגבי מקומה של המדינה בין הכלכלות המתקדמות, בדרך אל «המדינה המופתית» היודעת את דרכה וצועדת בה בביטחון לעבר פיתוח מקיף ובר-קיימא, הזדמנויות לדור הבא ובסיס יצרני לעתיד. הוא רואה בנאומו של הוד מעלתו בפתיחת פסגת הממשלות השלישית בדובאי ב-2015, «הובלת השירותים הממשלתיים», מפת דרכים לחמישים השנים הבאות.
הפרק השישי, «הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן: המנהיג האנושי», מתמקד בממד האנושי העמוק באישיותו של הוד מעלתו, ומציין כי מערכת הערכים שמאחורי פעילותו המדינית היא פרי הערכים האנושיים הנעלים שהנחיל השייח' זאיד לבניו. הפרק סוקר את חותמו ההומניטרי של הוד מעלתו ברמה המקומית, האזורית והבין-לאומית, וקובע כי התואר «גאוות האמירויות» שהעניק לו עמו ראוי לו: הוא הפך למופת של מנהיג המשלב תכונות הנהגה, אנושיות עמוקה, ענווה, הדר ואהבה עממית סוחפת.
בפרק השביעי והאחרון, «הוד מעלתו השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן: גאוות הערביות», משרטט המחבר את פועלו של הוד מעלתו בתמיכה במדינות ערב האחיות ובשמירה על הביטחון הלאומי הערבי מאז טלטלות 2011 ונפילת ממשלות במדינות ערביות מרכזיות, כשהאיומים על ביטחון העולם הערבי והמפרץ הגיעו לשיאם. הוד מעלתו בלט אז כהנהגה ערבית נחושה בעלת חזון אסטרטגי ברור לביטחון וליציבות באזור, ועמדתו הנחרצת מול הקיצוניות, הטרור והכאוס מילאה תפקיד מכריע בהשבת היציבות לאזור לאחר מה שכונה «האביב הערבי». הפרק קובע כי הוד מעלתו אינו מהסס לקבל החלטות נחרצות ומכריעות כאשר הביטחון הלאומי של האמירויות, האינטרסים העליונים שלה או הביטחון הלאומי הערבי מונחים על הכף, וכי הפגין מיומנות יוצאת דופן בתכנון, בביצוע ובניהול משברים וסיכונים, וחסך מאיחוד האמירויות ומשאר מדינות המפרץ את סכנות הפירוד, הסכסוך והפילוג העדתי.
בסיכום מתמצת המחבר את ממצאיו העיקריים של הספר ומציע הערות אישיות שיוכלו להנחות חוקרים העוסקים בענייני איחוד האמירויות.
זהו ספרו השני של הסופר והחוקר האמירתי ד"ר סאלם אל-כתבי, בעל תואר דוקטור במדע המדינה, שהשתתף בכנסים בין-לאומיים, בסמינרים ובסדנאות רבים. פרסומיו ומחקריו עוסקים, בין היתר, בסוגיה הפלסטינית ובתמיכת האמירויות בפלסטינים, בפילוסופיית הסיוע ההומניטרי האמירתי, בביטחון הלאומי של האמירויות ובענייני העולם הערבי והזירה הבין-לאומית. הוא פרסם מאות מאמרים על ארגונים קיצוניים, טרור, מדיניות החוץ של האמירויות, התיק האיראני והיחסים הבין-לאומיים, תוך דגש על עומק אנליטי ואסטרטגי.
מהשקת הספר ומהענקת עותקיו
